קוראים לי יוסי. חברים קוראים לי יוסף. מיניות, פסיכודליה וטבע, הם מקומות בהם הראש שלי משתתק, בענווה, ומסכים להודות שיש דברים שאי אפשר להסביר במילים. אני אוהב את המקומות האלה.
חלק גדול מהחיים שלי מתקיים במרחב שבין הכיור ומכונת הכביסה. אני אבא לשלוש בנות, בזוגיות עם רעות, מתפרנס מתיקון תריסים, משלם משכנתא. לעבודה אני לובש חולצה אדומה, ויש לי שלוש כאלה, זהות. מדורה אני מדליק די בקלות, הולך יחף גם בחורף, סך הכל מבסוט, אבל לא מספיק לי. אני חסר מנוחה. מחפש.
חלק אחר מהחיים שלי מתרכז במיניות גברית. שם אני מחפש. אני מאמין שמיניות גברית, בצורתה הבריאה, היא כוח עוצמתי, מסעיר, חכם, מעניק ומרפא. אני חולם על גברים שמרגישים נוח להיות מיניים, גם בתוך מעשה האהבה וגם בתוך החיים. גברים שמבטאים רגשות, קשובים ורגישים, נועזים ומלאי תשוקה.
כתבתי ספר, "זקופים - גברים מדברים מיניות". אני מוביל טיולי גברים, מסיבות כרבולים, טקסים, ומדבר כשמזמינים אותי. אני גם תלמיד, מאחורי 8 שנים באקדמיה ולצידן מגוון הכשרות מעולם המיניות המודעת.
מילים, מילים. את זמזום האינסופי הזה אפשר לסחוט למשהו פשוט:
כיוון שיש הכל בכל מקום בבת אחת וכלום לא חשוב, אז הדבר היחיד שחשוב הוא לאהוב את מי שאיתך ולהיות נחמד לאנשים, להתעלם מהרעש שמסביב כדי להתרכז במה שמיידי, קרוב ואמיתי.
אני רואה מיניות כמעט בכל מקום.